האם ניתן ליצור רצף התפתחותי בו ניצור סביבה מאתגרת ומשפיע על מידת היצירתיות של ילדינו? ועד כמה הדבר תלוי בנו?

​

ילד יצירתי - אין משמעות הדבר לגדל ילד להיות אומן ידוע. היצירתיות, כך עולה ממחקרים רבים, אינה קשורה לאמנות.

ד"ר פינקי פינקלשטיין בספרו ״איך לגדל ילדים יצירתיים ושמחים יותר״ כתב: "יצירתיות היא מרכיב חיוני עד הכרחי לחיים מספקים, זה מתחיל להתפתח בילדות: היכולת להמציא לאלתר ולמצוא פתרונות מול סביבה משתנה ולפעמים עוינת״. פרויד כתב במאמרו ״כתיבה יצירתית וחלומות בהקיץ״: "כתיבה יצירתית כמו חלום בהקיץ, היא המשך וגם תחליף למשחקי הילדות".

 

אז מתי זה מתחיל???

בעבר חשבו שהמוח נולד לא בשל ועם הזמן הוא מבשיל, אך כיום מבינים שהתינוק נולד עם מוח על כל חלקיו ואפילו עם יותר תאים ממה שהוא זקוק להם. מה שמתפתח אלה הקשרים בין התאים המכונים: סינפסות. ככל שהמוח יותר מסוגל הוא מפותח יותר

 

מה זה מסוגל?

כשמדברים על תינוק או פעוט (עד גיל שנה ) הכוונה ליכולת של התינוק לפתור בעיות. ניתן לאמר שההתפתחות היא רצף של פתרון בעיות.

לפי עקרון העונג של וויניקוט: בשבועות הראשונים תינוק זקוק לחוויה שכל הצרכים שלו מתמלאים ובהמשך צריך התינוק שלנו לחוות קשיים שמתבססים על החוויה, כלומר ׳אני מקבל  את התשובות לצרכים שלי ומחפש דרך לקבל אותם׳. התינוק לומד שיש דרכים שונות לבכות, וגם האם, הטובה דיה, לומדת לזהות את סוגי הבכי השונים שלו.

 

בנוסף תינוק לומד להעסיק את עצמו על ידי חקירה ומציאת עניין בחפץ. בגיל 3 חודשים תינוק מתחיל להתעניין בחפץ ומתחיל תהליך חקירה. תפקיד ההורה, בין היתר, הוא לאפשר תהליך חקירה על ידי יצירת סביבה מאתגרת כגון הצגת משחק תואם גיל המהווה הזדמנות לחקירה ולהתמודדות, לעומת יצירת סביבה לא מאתגרת כגון צפייה בטלוויזיה.

​

תינוק שמעסיק את עצמו בגרייה עצמית (ידיים לפה ומשחק קולי של מלמול) הוא תינוק שמפתח חקירה ועיסוק עצמי שיעזור לו לפתח את התחושה של ״אני על גופי!״, לעומת תינוק שהאם, הטובה דיה, נמצאת שם לידו כל הזמן ומונעת ממנו התמודדות עם הסביבה ואולי גם אינה מאפשרת לו התמודדות עם תסכול, ובכך מונעת מתינוקה התמודדות וחיפוש אחר מציאת פתרון.

 

אין הכוונה לתת לתינוק שלנו לבכות, אך הכוונה היא כי יש לאפשר רמה מסוימת של תסכול והתמודדות עם תסכול וניסיון למציאת פתרון. דוגמאות למציאת פתרון :

• בשלושת החודשים הראשונים יכול להיות גרייה עצמית של ידיים לפה, בחינת הידיים ותנועתן בחלל, ניסיון להתהפכות מהגב לבטן

•  בסביבות גיל ארבעה חודשים הבאת רגליים לפה ומשחק עם הרגליים וכן הלאה

• התמודדות מוטורית והתפתחות מוטורית מושתתת בחלקה על סקרנות וניסיון למציאת פתרון

 

מחקר שיצא מראה שלשעמום יש השפעה הרסנית על בני האדם. ייתכן ותינוק שאינו מגלה סקרנות יש בכך מידת מה של שעמום (בשפת המבוגרים). ניתן לומר כי להורים סקרנים ויצירתיים מן הסתם יהיה ילד סקרן ויצירתי אולם ניתן גם להשקיע מחשבה ולרכוש ידע (על ידי הנחייה או להיעזר בספרות) כדי לעודד ילד להיות יצירתי. על ההורים לפעול מתוך הנאה – שכן התחושה הטובה של ההורה תורמת לבריאות הנפשית ולחוויה של הילד .