יום שישי 26.8.22 יום 14 בז'שוב

התחושה שלי שהזמן הולך ואוזל....

הבוקר אנחנו מחכות לפגישה עם מזל, המתנדבת ממשלחת 12, אבל כמו שאבי ז"ל נהג לומר: "האדם מתכנן ואלוהים צוחק": קיבלתי טלפון מקטיה מנתן (ראה יום חמישי 25.8.22 – אתמול), שיש להם 4 נשים ו-6 ילדים שמחפשים מקום לגור בו, צריך להבין שבשלטרים Shelther שלנו (טופז) עומדים להתפנות מספר חדרים כי העיקרון הוא מענה ל -3 חודשים, חלק מהדיירות הגיעו לשלטר במאי 2022. משלחת 12 תהיה אמורה להיפרד ממספר משפחות ולקבל חדשות. הטלפון מקטיה מנתן משנה את התוכניות, אני תכננתי לקחת את מזל לסיבוב בעיר ואולי לבקר בOutlet 😊אבל התוכנית משתנה: אנחנו אומרות למזל להגיע לדירה ועושות חשיבה משותפת: אם נכון לנו שוב לשכור אוטו ולנסוע לטסקו להיפגש עם המועמדות, אורנה אנג'ל מסבירה לי שאנחנו לא יכולות לקבל את הדיירות בלי להיפגש איתן, אנחנו מעלות לדיון: איך נעשה את האינטייק כי מדובר על אמא, דודה ו-2 בנות סה"כ 4 נשים ו-6 ילדים, השאלה אם נעשה את האינטייק יחד ואז ניפגש עם כל אחת לחוד מה נשאל ממה חשוב שנתרשם תוך כדי ה"דיון" הבנו שאנחנו צריכות לקחת אוטו ולנסוע לגבול (טסקו).

שכירת רכב כבר "קטן עלינו" ותוך חצי שעה יש לנו אוטו בחנייה:

נסענו לטסקו, הפעם 3 נשים, עם הרבה חשש מחד מה נראה ואיך יהיה להיפגש עם הנשים ומאידך אם נוכל לעשות את האינטייק ולהתרשם מהנשים במידה נכונה, איזה סיפורים נשמע? באיזה מצב הן תהיינה והילדים?....הבטן מתהפכת.

בינתיים בדרך אנחנו פוגשות את...לא נגעתי😊

כשהגענו לטסקו נפגשנו עם קטיה ודניאל מנתן ופגשנו גם את הפליטות שבהחלטת פה אחד לא התאימו לShelther, הדבר הכי חשוב במודל של 'חדר משלה' נשים שיכולות תוך 3 חודשים לדאוג לעצמן, טופז תמיד תעמוד מאחוריהן אבל הן צריכות למצוא דירה ומקום עבודה.

הדרך חזרה קצרה אך ארוכה כי אנחנו ממהרות להגיע לבית מס 2. קבענו איתם ב 18:00...

השלט של שלטר Shelther