יום חמישי 25.8.22 יום 13 בז'שוב
קטיה ואני מקבלות הודעה שאנחנו יכולות להגיע לטסקו: נקודת הגבול עם אוקראינה, https://www.onlife.co.il/news/worldwide/449947. עברה חצי שנה מאז פרוץ המלחמה, בישראל ובעולם מדברים עליה כי היא ממשיכה ואיתה ממשיכים הקשיים של הפליטים, 3.5 מיליון פליטים אוקראינים הגישו בקשה רשמית לקבל תושבות באחת המדינות שקולטות ומעניקות חבילות סיוע. טסקו, בעיר פשמישל בפולין הוא התחנה הראשונה אליה מגיעים מי שברחו מהתופת באוקראינה ועוברים בנקודת הגבול הקרובה שנמצאת רבע שעה מהגבול עם אוקראינה. הם מגיעים לרוב עם משפחות מפורקות שכן גברים עד גיל 60 אינם יכולים לעבור את הגבול ומחויבים לתרום למאמץ המלחמתי ולכן, הרוב הן נשים וילדים, קשישים ואנשים עם מוגבלויות. הם עומדים שם לפעמים אפילו בלי מזוודות הכול תלוי בלחץ שחוו במנוסה. בתחילת המלחמה המקום היה מלא בתרומות מכל העולם ובכל יום הגיעו למתחם גם ערמות של תרומות בגדים.
הם עומדים בתור עם תינוקות על הידיים, אני לא זכיתי לראות מראות כאלה, אלא רק אמא אחת שנראתה לי "ילדה" (אני כמובן זוכרת שגם כשאני ילדתי אמרו עלי שאני ילדה😊 עם תינוקת על הידיים וזה היה קשה מנשוא. לאחר שנרשמים הם מקבלים מיטה בחדר, ככה הם מקבלים מקום לינה ל 48 שעות הראשונות עד שמוצאים פתרון זמני אחר במרחב של פליטים שגורלם נקשר והם ממשיכים במסע...אל הבלתי נודע. תוכלו לקרוא עוד על טסקו ביום 21.8.22 בסיפור של אורנה אנג'ל.
קטיה ואני שכרנו אוטו ויצאנו לדרך...
זאת הייתה הזדמנות ל"טיול" קטן ויציאה מהשגרה: שינוי בנוף ההתנדבות...
ניפגשנו עם צוות נתן: המתמקד בסיוע רפואי ע"י פתיחת מרפאות בריאות בפולין סמוך לגבול: בטסקו, שם הם הציעו ייעוץ רפואי לפליטים. העבודה נעשית בשיתוף עם WHO ארגון הבריאות העולמי. אולם, הבנו שהם עוזבים את טסקו וחוזרים לארץ.
ישבנו עם דניאל ועם עודד מנתן ועם סבטלנה שהיא מתנדבת אוקראינית שמקשרת ועוזרת לפליטים ובעצמה עוברת את הגבול לבקר את אימה.
פגישה עם עודד רגב
עם סבטלנה ומשלחת נתן
קטיה ואני חוזרות הבייתה וצוללות לתוך הדיווחים לדרייב, מחר מצטרפת אלינו מזל גודשטיין מצוות 12, אנחנו אמורות לעשות חפיפה ומכינות את עצמנו לקראתן.
