יום רביעי 24.8.22 יום 12 בז'שוב
היום יום עצוב, יום העצמאות של אוקראינה וחצי שנה לפרוץ המלחמה. כמובן שהצטיידנו במתנות (שמנים איטרים להרגעה) ובברכות, וקבענו עם האימהות,
בית מס 1. זכה לעשות את זה עם אורנה לבית מס. 2 קטיה ואני הגענו בערב. בכל הזדמנות שאנחנו שואלות אותן מה היו מבקשות הן מציינות שהיו רוצות לחזור הבייתה, לפגוש את המשפחה שהן כל כך מתגעגעות אליה ושהמלחמה תיגמר, גם הילדים אומרים אותו דבר...
הבוקר, בהליכה היומית שלי נתקלתי בסולידריות שריגשה אותי
הרבה פולנים שאנחנו מדברות איתם על אפשרות לעזור לאוקראינים מדברים על זה שהתעייפו, במובן מסוים התמיכה הפולנית באוקראינים מפתיעה, שכן הממשלה המקומית היא ימנית ונחשבת לאחת הבולטות בהתנגדות שלה למהגרים. במהלך משבר המהגרים ב 2015 סירבה באופן גורף לקלוט מהגרים. כמו כן היא בנתה חומה באורך של 185 ק"מ בגבול בלארוס כדי למנוע מעבר בלתי חוקי של פליטים שהגיעו מהמזרח התיכון. קבוצות סיוע טענו שמדובר בגזענות, מאחר שאותם פליטים הם מוסלמים ושחורים, בעוד האוקראינים נוצרים ולבנים ברובם.
מתוך מה שקראתי במהלך השהות שלי כאן, בין פולין ואוקראינה יש יחסים חמים עוד לפני המלחמה ושתיהן מתעבות את רוסיה: אני הרגשתי את השנאה הזאת בין הפליטות וייחסתי אותה למלחמה. אחרי סיפוח חצי האי קרים לרוסיה, הרבה אוקראינים התיישבו בפולין. המלחמה גם שינתה את היחס של האזרחים הפולנים למהגרים. סקר אחרון שנערך בין מרץ למאי השנה הראה כי שמונה מתוך 10 - פולנים תומכים בקבלת פליטים ממדינות שבהן אנשים בורחים ממקרי אלימות ולחימה, עלייה של 49% לעומת סקר זהה שנערך ב 2018.
השוק לבש בגדי דגל אוקריאנה וגם כיכר העיר
ממה שקראתי הממשלה ואזרחי פולין אמורים להשקיע עד סוף השנה 5.5 מיליארד דולר בקליטת הפליטים על ידי סיוע והטבות, אנחנו מגלים כל פעם עוד אמצעי להטבה, למשל כל משפחה מקבלת 40 PZL ליום עבור נפש. הנטייה היא להעביר אותם מחוץ לערים הגדולות, חלק מהדיירות שלנו באות מכפרים קטנים כך שאולי במקרה הזה ההסתגלות יכולה להיות קלה. התוצר הלאומי גדל בעקבות קליטת 385 אלף פליטים בשוק העבודה (נכון לסוף יולי 22). מאחר שהמלחמה נערכת באזורים שונים באוקראינה הפליטים הם מאוכלוסייה מגוונת וחלקם עבדו טרם המלחמה במקצועות מבוקשים כמו מורים, רופאים ורואי חשבון, גם ב Shekther יש נשים משכילות לחלקן היו עסקים מצליחים ורמת חיים גבוהה ובאיבכה החיים שלהן השתנו והן צריכות להתחיל הכל מהתחלה.
באנו לחגוג את יום העצמאות
סופיה האהובה עלי כל כך ציירה ציור נוגע ללב
עוד כמה ימים אספר על הגבול (טסקו) שם נפגשנו עם פליטות שזה עתה הגיעו והבנו את גודל הקושי. (חכו לשם...), מהדיווחים אני למדה שמחירי הדירות קפצו ב 20% מאז הגעת הפליטים (עוד על השכרת דירות ניתן לקרוא 2.8.2022 והאמת בוודאי בעוד מקומות כי זאת אחת המטרות שלנו כאן). ניתן לראות שלטים בתחנת רכבת בוורשה שמזהירים את הפליטים כי הערים הגדולות צפופות וממליצים למצוא עבודה ובתים בעיירות הקטנות (לא ראיתי - סיפרו לי), גם בתי הספר מוצפים, בז'שוב האימהות מתקשות למצוא לילדים מקום בכיתות והן חושבות על המשך לימודים ב"שלט רחוק" אלא שלצורך זה הם זקוקים לאישור של הנהלת בית הספר הפולני. החברה הפולנית לא חוסכת בתמיכה בפליטים אם זה על ידי הוסטלים, מרפאות, משרדי רווחה וגם מסעדות מאולתרות בקרבת הגבול שהיום כבר כמעט אין בהן צורך. המכון הכלכלי של פולין מעריך כי אזרחים פרטיים בפולין הוציאו מכיסם כ 1.2 מיליארד דולר לסיוע לאוקראינים בשלושת החודשים הראשונים למלחמה, אנחנו פוגשים פולנים שאנחנו קוראות להן "מלאכים" שנרתמים לעזרה ולסיוע, אם בפירוק והרכבה של דברים בדירות, עזרה לדיירות במציאת עבודה או אפילו ייעוץ משפטי, תרגום של קורות חיים וכו', הממשלה התחייבה לסייע בכ 3.4 מיליארד דולר עד סוף שנת 2022 כמובן בתמיכה של מדינות העולם. יותר מ 1.2 מיליון אוקראינים קבלו מספרי ביטוח לאומי שגם הוא מסייע מאד בשירותים ובמענקים, בגישה לשירותי בריאות, חינוך והטבת סוציאליות. ישנו אתר של מחפשי עבודה אוקראינים, בתי הספר מציעים שיעורים בפולנית, ישנם מעונות יום, פעילויות לילדים אבל כמו שניתן להבין אנחנו נפגשנו עם 12 נשים שמקבלות את ההטבות אבל עדיין מתקשות בהתארגנות לחיים חדשים.
חוקרים וקבוצות עסקים מעריכים כי בין 20% ל 50% מהפליטים יוכלו להישאר בפולין לאחר המלחמה. זה יסתכם בכמיליון איש, מספר שווה למספר האוקראינים שהתיישבו בפולין בשמונה השנים שלפני המלחמה. רוב הנשים בשלטרים שלנו רוצות לחזור לאוקראינה וזאת משאלת ליבן.
חלוקת מזון ודורשי עבודה בעיר
