יום חמישי 18.8.2022 יום 7 בז'שוב
הבוקר מתחיל בהליכה ברחבי העיר ז'שוב שהיא מומלצת למקום חופשה סתם עיר יפה וחמודה שלא לדבר על זולה.
פני העיר
קטיה ואני אכלנו אתמול במסעדה מקומית עם אוכל מקומי אותנטי:
מסעדה עם אוכל אוקראיני
בורשט וכיסונים, המחיר הזול והמנה הטעימה כולל המפגש עם מלצר אוקראיני שסיפר את הסיפור שלו ואיך מצא עבודה. ארוחה כיד המלך 85 PZL שהם כ-70 ש"ח.
לא קל לפליטים כאן, הם צריכים להתמודד עם אלפי "מחפשי עבודה" ונראה כי לא לכולם יש את יכולת ההישרדות הנדרשת ל"חשב מסלול מחדש" חלקם עזבו משרות וחיים שלמים ומעכשיו לעכשיו חייבים לחשוב בשפה אחרת, במדינה אחרת ובסטטוס חדש.
סיפור הפליטות מלווה אותי במהלך כל היום, אנחנו עסוקות במחשבה מה עוד ניתן לעשות ואיך ניתן לעזור להן מעבר לתמיכה הרגשית שהן מקבלות ומעבר למרחב הבטוח שהשלטר: "חדר משלה" מאפשר.
קטיה ואני מתרוצצות בין הבתים מדברות פוגשות ושואלות את הפליטות מחפשות דרך לתמוך בהן אולי עוד אינפורמציה אבל בסופו של דבר הן אלה שצריכות לעשות את הפעולה ואת המעשה ורובן עדיין, כך נראה, בהתאוששות. רק רובן הקטן מצאו עבודה או בית.
בערב אני מובילה בתרגומה של קטיה פעילות בבית מס.1 של חמלה ושלום בית, הדיירות (אולי עדיף לכנות אותן כך ולא פליטות), ביקשו שיחה וחשבתי שאולי שיחה מרובת מילים לא תביא לשלום בית כמו פעילות הדדית לסולידריות נשית.
הכנתי מבעוד מועד הנחיה ב google translate ובה הבנות התבקשו להלך בחדר ולפגוש אחת את השנייה, אין ספק שלרובן זאת פעם ראשונה שהן פוגשות סוג כזה של פעילות וד. מיום שלישי ה 16.8 (שעבורה הייתה הפעילות), עוזבת את החדר במבוכה לאחר שאחת הדיירות הגיעה לחבק אותה. אני מקווה שאולי בכל זאת יהיה מקום לסולידריות ומבקשת לסיום מכל אחת להגיד מילה שהיא רוצה ל"תרום" למען שלום בית:
גמישות
כבוד
להגיד בוקר טוב או יום טוב
לשבח, להגיד: כל הכבוד
להיות חיובי
להבין אחת את השנייה
וכל זה באוקראינית. הדיירות הביעו את הערכתן על כך שנעשה ניסיון לשלום בית.
אני, נשארת עם תחושה של החמצה כיוון שד. לא השתתפה ומציעה שלמחרת, יום שישי נעשה ארוחה משותפת וכל אחד יכין משהו משלו וגם קטיה ואני נביא איתנו משהו ישראלי.
פעילות של חמלה ושלום בית סולידריות נשית / מצא את ההבדלים
