top of page

האם פיזיותרפיה יכולה לסייע לילדים בספקטרום האוטיסטי


לקפוץ יחד כמו שאני יכול

שיפור יכולות פיזיות מקנות תחושת ביטחון ומסוגלות גם לילדים על הספקטרום שהיכולות המוטוריות שלהם גבוהות

כשהתחלתי לפני כ- 15 שנים לעבוד עם ילדים בספקטרום האוטיסטי כפיזיותרפיסטית התפתחותית, חיפשתי את הצידוק לטיפולי פיזיותרפיה לילדים שהיכולות המוטוריות שלהם לעיתים אף גבוהות מתחום הנורמה או בתחום הנמוך של הנורמה. תחילה, בעיקר נחשפתי לילדים בתפקוד גבוה ולכן מצאתי שהיכולות המוטוריות יכולות להיות אמצעי להשגת תקשורת, מיומנויות חברתיות ושפה.

הטיפול התרכז בעיקר בעבודה קבוצתית. ילדים בספקטרום ובכלל אוהבים לעבוד בקבוצה, לקבוצה יש יכולת חיקוי אחד את השני והיא מהווה את המסגרת הכי דומה למסגרת בה נעשית ההתמודדות היומיומית: "השייכות לקבוצה": בגן ובמסגרת המשפחה אנחנו תמיד חלק מקבוצה.

לעיתים, השונות של ילדים בספקטרום מהווה קושי או חשש לחשוף אותם לקבוצה אבל אני מאמינה גדולה שהחשיפה הזאת משמעותית לכולם: לקבוצה ולילד.

גם קבוצה משולבת של ילדים בספקטרום וילדים תקינים היא בסיס לעבודה על חוויה גופנית, מוטורית המהווה בסיס להקניית מיומנויות חברתיות ותקשורתיות ויותר מהכול: להעלאת המודעות הגופנית והיכולת העצמית כמו שאומר הסלוגן של הקליניקה שלי: "הגוף הוא הבית של הנפש".

התגברות על מיומנות מוטורית אחת מוליכה לניסיון להתגבר על אחרת מאתגרת יותר צילום: una cierta mirada

על פי ההגדרה האבחונית ילדים שיש להם הפרעות ויסות ועיבוד חושי RDSP: ,Regulation Disorders Sensory Processing כמו ילדים בספקטרום האוטיסטי, סובלים גם מבעיות מוטוריות. לעיתים משתמשים במושג "דיספרקסיה" כדי לתאר את התגובות שלהם, הכוונה לקושי בתכנון ובביצוע של פעולות מוטוריות. זה יכול לבוא לידי ביטוי במסורבלות בחיי היומיום: קשירת שרוכים, עליה וירידה ממשטחים, שימוש בכלי אוכל או פעולות ההתלבשות כמו גם פעולות המצריכות תיאום ושיווי משקל כגון: ריצה, טיפוס ושימוש בציוד ספורט (רכיבה על אופניים). כל הקשיים האלה אופייניים גם לילדים עם הפרעות קשב, לקויות למידה כיון שהן שייכות לקושי בעיבוד החושי.

הפרעה מוטורית חושית של ילדים בספקטרום (Sensory Processing Disorder) SPD מהווה חלק מהלקות. הפרעה זאת כוללת שני סוגים: הפרעה ביציבה (Postural Control) הכרוכה בדפוסי תנועה, שיווי משקל ושימוש בו זמני בשני צידי הגוף (קואורדינציה בילטראלית. לעיתים קרובות זה יבוא לידי ביטוי במקביל לתת תגובתיות וקושי בהבחנה חושית. הסוג השני של הפרעה מוטורית חושית היא כפי שכבר ציינתי קודם דיספרקסיה.

אספקט אחר של העיבוד החושי היא היכולת להבחין בין הגירויים החושיים השונים, ההבחנה קשורה למאפיינים חושיים הנוגעים לעיתוי ולמרחב. ההבחנה החושית מתפתחת במקביל להתפתחות הנוירולוגית: ככל שהילד מתבגר הוא לומד להשתמש בתחושות שקלט ולהגיב בגופו: זה תהליך של למידה בלתי מודעת. לדוגמה: כשהילד מתאר שסבתא תיכנס בדלת הוא מתכונן לרוץ לקראתה ומכין את עצמו לכך בהתאם לתחושות האינטגרטיביות שקלט מניסיונות קודמים. בהתאם לכך, כאשר נישלח על ידי מערכת העצבים למערכת המוטורית פלט לזרועות, ידיים, רגליים או חלקי גוף אחרים המערכת החושית העמוקה (פרופריוצפטיבית) מכינה את הילד לזוז בדרך המספקת את הפעולה עצמה ותוך כדי הפעולה ניתן לשפר את הביצוע. פלט מוטורי כולל תגובת הקשורות ליציבה ולפרקסיס (praxis).

עיבוד חושי יעיל נחוץ לתנועה נורמאלית (תנועה נורמלית היא תנועה יעילה מבחינת התפקוד – התוצאה וזמן התגובה).

דבר נוסף הקשור לתחום הפיזיותרפיה הן תגובות היציבה אשר מקנות לילד יכולות התמודדות עם כוח הכבידה, שיווי המשקל בצד הקואורדינציה הדו צדדית המאפשרות לו להתנסות בתנועות ותנוחות שונות: חלק מהתנועות מחייבות הישארות במנח אך רובן של התנועות הן יציאה וחזרה מחדש מתנוחה לא יציבה ליציבה לדוגמה: כל פעולת התכופפות לצורך הרמת חפץ וחזרה לעמידה.

גם למתח השרירים (טונוס) תפקיד להשיג מטרה מוטורית, על פי רוב לילדים בספקטרום האוטיסטי (ASD) יש מתח שרירים נמוך בתחום הנורמה: ולכן לא תמיד יש לכך השפעה על אופן ביצוע הפעילות.

הפעילות במרחב כדבריה של ד"ר איירס (מרפאה בעיסוק שכתבה לראשונה על האינטגרציה החושית בשנת 1955 ובכך נחנך תחום חדש שלם של העולם החושי): "הוא יכול להיאחז ולהישאר עליה". הילד מקיים את שיווי המשקל שלו ואת יציבותו הזקופה כאשר הוא עומד או יושב. הוא משתמש בשני צידי גופו כדי לתפוס כדור, לצפות במתרחש במרחב (ציפור עפה), או לקפוץ בשתי רגליים. הוא משתמש בצד אחד כדי לבעוט בכדור ובגיל ארבע שנים או חמש כותב ביד הנבחרת (דומיננטית).

בטיפולי פיזיותרפיה המתבססים על פעילת במרחב ומיומנויות מוטוריות אנו לומדים להסתובב לנתר או כל פעילות אחרת על סמך תרגול. נחוץ תרגול רב כדי להתגבר על הקשיים בתכנון המוטורי (Praxis). הפרקסיס (Praxis ביוונית – "עשייה, פעולה, ביצוע") מבוסס בחלקו על עיבוד חושי לא –מודע יעיל, ובחלקו על חשיבה מודעת.

לקפוץ זה לא חלום צילום: Kim Unscripled

זאת היכולת:

  1. להעלות רעיון, או לתפוס פעולה בלתי מוכרת או מורכבת הכוללת מספר שלבים.

  2. לארגן את הגוף כך שיוכל לבצע את התוכנית המוטורית.

  3. לבצע או ליישם את התוכנית, או לפחות להתקדם בה במידה מסוימת.

הפרקסיס מאפשר לנו להתנהל ולבצע את מטלות היום יום, זוהי מיומנות נרכשת תוך כדי חשיפה והתנסות אותן ניתן לתרגל בטיפולי פיזיותרפיה. התגברות על מיומנות מוטורית אחת מוליכה לניסיון להתגבר על אחרת מאתגרת יותר. ככל שהילד עושה יותר כך גדלות יכולותיו, זוהי גם דוגמה להתנהגות סתגלנית.

לסיכום: פיזיותרפיה נותנת מענה להפרעה בהבחנה חושית מוטורית, שיפור מיומנויות ויכולות פיזיות משפיעות על התפתחות תקשורת ומקנות תחושת ביטחון ומסוגלות: כל אלה הן השפעות נלוות בטיפולי הפיזיותרפיה לילדים בספקטרום האוטיסטי.


פוסטים אחרונים