יום שני 14.8.2022- יום 3 בז'שוב

התחלתי סבב פגישה עם האימהות.

בשני הבתים יש 12 פליטות, חלקן אימהות ל – 3 ילדים, חלקן ללא ילדים, חלקן צעירות עדיין ללא ילדים.

כל אחת והסיפור המצמרר שלה כל אחת והכוחות שלה.

אני אספר על טאטיאנה (טאניה) אם ל-3 קטיה בת 13 דימה בן 11 ואניה בת שנתיים.

טאניה אלמנה, בעלה נפטר לפני כעשור והיא נשארה עם ילדה בת 3 שנים וילד בן שנה, לפני זמן מה הכירה גבר ונולדה לה ממנו בת מתוקה להפליא אניה הם כרגע לא יחד,

טאניה גרה בקייב ויש לה משפחה באזור הפריפריה בזמן שהותה אצל חמותה לא הייתה להם תקשורת, לא מים ולא חשמל, היא בקשר עם המשפחה של בעלה, במשך זמן מה הסתתרה בבית של חמותה שנפטרה לאחרונה וטאניה הייתה מאד קשורה אליה היא הייתה נכה וטאניה טיפלה בה, כשהיו אצלה היו הפצצות אבל הסבתא לא יכלה לצאת מהמיטה כי לא היה להם מקלט בבית וצריך לצאת למקלט שהוא מחוץ לבית. טאניה נכנסה לפולין ב 12.3.2022, טאניה אישה חזקה היא גורם מחבר בבית וגם הילדים שלה מאד תקשורתיים וחמים.

טאניה כבר מצאה דירה שתוכל לעבור אליה בעוד שבועיים וכשנכחנו בחתימת החוזה זה היה רגע מרגש ועצוב: מרגש כי יש להם פיתרון למגורים אבל עצוב כי טאניה אמרה באוקראינה היה לה בית עכשיו יש לה חדר...

אחרי הצהריים הייתה פעילות משותפת בחוות סוסים, אניה נרדמה עלי למרות שזאת הייתה לנו הפגישה הראשונה.

מצרפת תמונות מהביקור בחווה הוא למעשה הפגישה הראשונה שלנו עם הדיירות.