top of page

יום שישי 19.8.2022 יום 8 בז'שוב

היום מתחיל כבכל יום בהליכה השוקה, היום יש לנו משימה למצוא טחינה למפגש אימהות שייערך בערב בנוסף, אנחנו מחכות לביקורה של אורנה אנגל העומדת בראש הפרויקט 'חדר משלה'.

חלק מהמשימות שלנו זה לדבר עם הדיירות ולעזור להן עד כמה שניתן בכל דבר אפשרי.

אז תכירו את הסביבה הקרובה לנו:

למי שרוצה להגיע הנה הכתובת:

מיקום מעולה קרוב למרכז העיר לשווקים.

כיכר העיר

קטיה ואני מסתובבות ברחבי העיר בניסיון למצוא לדיירות אפשרות לשכור דירות אבל יש בעיה:

בשביל לשכור דירה יש צורך באישור עבודה, רוב הדיירות עדיין לא מצאו עבודה.

דבר נוסף, קטיה גילתה שיש חוק פולני שאם אתה שוכר דירה ויש לך ילדים, גם אם אין לך כסף לשלם אי אפשר להוציא אותך מהדירה. לכן, רוב הפולנים לא רוצים להשכיר דירות למשפחות עם ילדים ורוב הדיירות שלנו יש להן ילדים.

ישנה אשפרות שבצד הPTSD שיש לרוב הדיירות נראה לי שהדימוי העצמי שלהן נפגע וכך, גם דיירות שאולי באוקראינה הייתה להן פרנסה טובה מתקשות לדפוק על הדלתות ולבקש עבודה. רובן חוות חוויות קשות בעיקר בסירוב לראיונות עבודה או בקבלת/לקיחת הזדמנות. אני לא יכולה להאשים את הפולנים אבל אין ספק שמדינה שקולטת במאה ה-20 פליטים שברחו מארצם בגלל מלחמה או נסו על נפשם בגלל פחד מוות והעולם שותק: אולי נכון שהעולם גם יידע לקלוט אותם, (על קליטה של הפליטים על ידי הפולנים תוכלו לקרוא בהרחבה 24.8.2022 יום העצמאות של אוקראינה). אורנה אנגל חשבה על מענה אנושי וישנם, כך אני מבינה, עוד ארגונים שחושבים על כך (אספר מאוחר יותר על ארגון נוסף UNHCR) אולי חשוב שהפולנים יחשבו על מאגרי כוח אדם או הכשרות לעובדים, ב 24.8.22 אני כותבת על מה עשו הפולנים כדי לקלוט את הפליטים האוקראינים.

בענין הזה אני רוצה לספר על אילונה:

אילונה בת 38, היא מאיירפאן , במקור מכפר קטן ליד אודסה, למדה בקייב תואר ראשון ושני בכלכלה. אמא לשלוש בנות בגילאי: 7, 10 ו-11, גרושה מזה 6 שנים, אבא של הבנות חי בגרמניה עם משפחה חדשה, בקשר מועט – כמעט ולא קיים עם הבנות, מאז שברחו מאוקראינה הפסיק לעזור כלכלית. ***כל העניין המשפחתי אצל רוב הדיירות שונה בתפיסה ממה שאני מכירה. אילונה והבנות ברחו עם האמא של אילונה בת 68 שבינתיים התבססה בכפר בפולין, הסתדרה עם דירה ועובדת בשכר מינימום כמבשלת בכנסייה. היא מבקרת מפעם לפעם את אילונה והבנות, גם אני פגשתי אותה היא הגיעה ביום הולדת של אילונה ובישלה מאכלים מסורתיים טעימים😊 כיסונים ממולאים בכבד ועוגיות עם ריבה. בהתחלה, אילונה התגוררה באותו הכפר יחד עם אמה, הם התגוררו בבית נטוש של חברי משפחה, נדרשה לשלם רק עבור מים וחשמל, אך לטענתה הבית לא היה ראוי למגורים, ולא מצאה עבודה במקצוע שלה כמנהלת משאבי אנוש רוחבית. אילונה מתארת כי באוקריאנה הייתה מסודרת כלכלית, עם עבודה טובה וכעת מחפשת עבודה בתחום לטענתה, בשל קושי בשפה הן פולנית והן אנגלית- מתקשה למצוא עבודה. היא אוהבת את עבודתה ורוצה להמשיך בה. לאחרונה עברה קורס יזמות עסקית לנשים וסיימה בהצלחה, אילונה שואפת להקים חברת כוח אדם.

פרשנות שלי: יש פער גדול בין מה שאילונה רוצה ובין מה שאילונה עושה כדי להצליח ויכול להיות שאילונה צריכה להתגמש במציאת עבודה בשלב הראשון אנחנו מנסות לעזור לאילונה למצוא את קצה החוט.


אנחנו מגיעות לדירה שלנו בשעות הערב המאוחרות ומסתערות על הדרייב, אנחנו מחויבות מקום לתעד את מהלך הקשר עם הדיירות גם לטובת המתנדבות המתחלפות וגם לארגון כדי שתהיה להם דרך לעקוב אחריהן. הדיווח הזה גוזל מאיתנו זמן ואנחנו מגיעות למיטה מותשות. כמו שאומרת חברתי האהובה אווה גוטרמן: Tomorrow Is Another Day.

פוסטים אחרונים
ארכיון
bottom of page