יום רביעי 17.8.2022 יום 6 בז'שוב

קטיה ואני לומדות לעבוד כצוות ובשיתוף פעולה, פערי תרבות אולי גם גיל לא מותירות לנו ברירה אחרת.

קטיה בחורה מקסימה בשנות ה- 40 לחייה, מתל אביב , נשואה ואם לילדה בת 19. היא ילידת בריה"מ אנתרופולוגית במקצועה מביאה המון יידע ורצון טוב. עבורי יש קושי בחלוקת סמכויות ובשיתוף, העובדה שלקטיה יש שפה ולי אין מותירה אותי לעיתים חסרת אונים מתוך הרגשה שאולי אני לא מספיק מעורבת במה שקורה. אין ספק שהשיתוף של קטיה בתחושות שלי משנה במידת מה בקצב שלו את הקשר בינינו ואנחנו לומדות לעבוד יחד ובמידה מסוימת להשלים אחת את השנייה, קטיה מיד מבינה שהיא זקוקה ליכולת שלי לקרוא את מה שלא נאמר (היא קוראת לזה "שפת גוף") ואני זקוקה להשלמת יידע של האינפורמציה שיש לקטיה מהשיח עצמו.

היום פגשתי את אלדר ואת אמא שלו ז'אנה לראשונה לאינטייק כדי להבין קצת את הרקע ההתפתחותי שלו, אלדר בן 2.3 שנים הוא בנה הצעיר של ז'אנה, יש לה 2 ילדים גדולים מנישואין קודמים שנשארו באוקראינה ולא יכולים כרגע לצאת. אבא של אלדר עובד באפריקה. אלדר, אמא וסבתא יצאו מאוקראינה ובדרך כשהגיעו למחנה פליטים ז'אנה הלכה לשירותים והשאירה את אלדר עם סבתא אבל הוא ככל הנראה הלך לאיבוד בין ההמון וכשהגיע לזרועותיה של ז'אנה הוא רעד ולדבריה מאז הפסיק לדבר. אלדר ילד מתוק ויפהפה אני מתרשמת ממנו שהוא מבין, סקרן, יוזם יש לו המון רעיונות ודרכים משלו להביע את עצמו. אנחנו משחקים במשחק "בלי מילים" ואלדר ואמא יחד איתי מרבים לצחוק. שלחתי לאמא מספר המלצות בווטסאפ בעזרתו של הGoogle Translate בעיקר המלצתי לאפשר לאלדר להתאמץ כשהוא רצה להגיד משהו.