'הניעה לשליטה' היא עבודת התיזה שלי, בחוג להתפתחות הילד באוניברסיטת בר אילן.
כפיזיותרפיסטית התפתחותית תמיד עניין אותי מה עומד מאחורי הרצון להתמודד עם מטלה?

לייצור האנושי יש מניע פנימי התנהגותי של רצון לכבוש את המטרה ולהשיג את היעד:
זה הדחף להתקדם. ייתכן והדחף הזה לא יופיע באופן ישיר בעקבות חיזוק חיובי אלא הגירוי עצמו וההתמודדות איתו תזין את המוטיבציה לביצוע המשימה.

'הניעה לשליטה': (המושג), כבר מינקות יש לפעוט דחף להשגת אבני דרך כגון: הרמת ראש, זחילה, עמידה והליכה. יש לו את הדחף להשלים את הפאזל באבני הדרך ההתפתחותיות ולהתמודד עם מטלות מוטוריות הדורשות מיומנויות והתמודדויות ההולכות ומשתכללות עם הגיל. ניתן לבדוק את הדחף הזה שנקרא:'Mastery  Motivation'  ובעברית: 'הניעה לשליטה', המושג הוצג לראשונה בשנות ה-60 של המאה הקודמת ומהווה מושג התפתחותי מרכזי.

הגדרה: 'הניעה לשליטה' היא כוח פסיכולוגי פנימי רב פנים הממריץ את הפרט לנסות להשיג שליטה במיומנות או משימה שמאתגרת אותו במידת מה. היא כוללת שני אספקטים עיקריים: אינסטרומנטלי ואקספרסיבי.


האספקט האינסטרומנטלי: הוא הרצון לנסות באופן ממוקד ומתמשך לפתור בעיה או להשיג שליטה במיומנות או משימה שלפחות בהתחלה מאתגרת במידה מסוימת.


האספקט האקספרסיבי: היא תגובה רגשית שנלווית ל'הניעה לשליטה'. רגש זה יכול לבוא לידי ביטוי באופן גלוי או יכול ללבוש צורות שונות במהלך ההתפתחות. מספר תיאורים חופפים המתארים את משמעות של המושג 'הניעה לשליטה' קשורים למוטיבציה פנימית המושתתת על תחרות וכשמדובר בילדים יותר גדולים זאת מוטיבציה הישגית.


בהגדרת התיאורים הללו יש לקחת בחשבון 4 נקודות התייחסות:

  1. המושג הבסיסי: מטרה תלוית כוונה (White, (1959, 1963.

  2. התיאור של המשאב הפנימי והמשאב החיצוני למוטיבציה. 

  3. התייחסות להקשר בין מוטיבציה וקוגניציה (יכולת שכלית).

  4. סגנון התנהגותי שמושפע ממוטיבציה. 

1. המושג הבסיסי: מטרה תלוית כוונה יש מגוון של תפיסות וגישות לגבי איזה מטרה מכוונת הניעה לשליטה גופנית(?), (1959)White אינו מאמין שאפשר לזהות מטרה ספציפית ועל כן הוא מציע להבחין בין: יעילות המטרה: הכוונה להיערכות (נטייה) של ילדים להתמודד עם הסביבה ומכאן הסיפוק בהצלחה יהווה תרומה לחיזוק היכולת הטבעית של הילד להתמודדות לטווח הארוך.

אולם השאלה מה היא המשימה שאליה יירתם הילד?

(Harter, (1981 מציע שיעילות מתבססת על הצלחות חוזרות שמחזקות את היכולת להתמודד עם מטלה. אין הכוונה ליכולת להתמודד עם מטרה ספציפית או הצלחה ספציפית אלא מדובר ביכולת להטמיע את המוטיבציה להתמודדות ולאו דווקא כהישגיות. גם תיאוריות הלמידה תומכת בכך שתחושת היעילות היא תוצאה של התנסות ולכן זה יכול לחזק את האופן בו לילד יש מוטיבציה לפתרון בעיה אבל עדיין אינו מהוה את ההסבר לפתרון בעיה ספציפית. כשירות המטרה: מטרה שמכוונת ישירות לתחושת הסיפוק ומתקבלת מתוך התמודדות חוזרת ויעילה עם הסביבה.

(Hunt, (1965 משתמש ברעיון של פיאז'ה שמוטיבציה היא תוצאה של חוסר התאמה והילד מחפש את פתרון אי התאמה הזה אשר עליו מושטת הרצון להתמודדות חוזרת עם המטרה.

חוקרים יותר מאוחרים התבססו על מחקרים שמדדו את 'הניעה לשליטה' כתוצאה של התנסויות. המחקרים שלהם התבססו על מדידות ולכן הגדירו את 'הניעה לשליטה' כהתנהגות להשגת מטרה המבוססת על ניסיונות . עדיין אין לכך הסבר על איזה משימה או מטרה הילד ישים את הדחף שלו למציאת פתרון להצלחה. 

2. התיאור של המשאב הפנימי והמשאב החיצוני למוטיבציה 

(Yarrow and Messer, (1983 הציעו לחלק אותו ל 2: מושג טבוע ומושג מופנם.

משתמע מ-White שהמושג: יעילות המוטיבציה נמצא כבר בלידה.

(1982)  ,.Jennings et al גורסים ששני המושגים: טבוע ומופנם תלויים זה בזה שכן 'הניעה לשליטה' הוא מושג טבוע בטבע האנושי בעוד החלק המופנם זקוק לגירוי של הסביבה כדי להתפתח.

(Hunt, (1965 מציע ש'הניעה לשליטה' הינה פנימית אבל תלויה בתהליך הביצוע.

(Hunt, (1965 קבע ש'הניעה לשליטה' יכולה להוות מדד להשפעה של הסביבה ולכן יש למדוד את ההשפעה של גורם חיצוני (סביבה) על תהליך פנימי ('הניעה לשליטה'), כלומר הן מושפעות זו מזו וניתנות למדידה, בשאלוני הורה או מטפל (מורה וכו'). כשמדברים על מוטיבציה לביצוע מטלה או הגורם ל'הניעה לשליטה' יש לקחת בחשבון את גורם התחרות, ולכן סעיפים 3 ו4 מתייחסים לגורם התחרות. 

3. התייחסות להקשר בין מוטיבציה וקוגניציה (יכולת שכלית)  

(Yarrow and Pedersen, (1976 הציעו שקוגניציה (יכולת שכלית) ומוטיבציה ב'הניעה לשליטה' קשורות זו לזו. לעומתם, (Ulvun, (1980 מצא שלא ניתן לחבר את שני הגורמים הללו אצל תינוקות (Dweek and Elliton (1983 וקבעו באופן טבעי וברור כי כדי שתהיה מוטיבציה ל'הניעה לשליטה' צריך יכולת קוגניטיבית. ישנה כוונה לטווח קצר בה המוטיבציה של התינוק לפתרון בעיות היא מתוך הסקרנות שלו לחקירת הסביבה אשר מושפעת מהיכולת השכלית ואילו לטווח ארוך מידת המוטיבציה ל'הניעה לשליטה' תהווה את הגורם המשפיע על התמודדות במובן של תחרות. ולכן ניתן לקבוע כי הן קשורות זו לזו או מתפתחות זו מזו: סקרנות שמתפתחת להתמודדות מתוך תחרות.  

4. סגנון התנהגותי שמושפע ממוטיבציה: ניתן לומר באופן גורף כי אופן ההתמודדות של ילדים, כמו גם תינוקות צעירים ,בהתפתחות התקינה, עם מטלה או לחילופין איבוד עניין במטלה מאתגרת מהווים גורם מנבא לסגנון ההתנהגות שלהם ויכולת התמודדות וחקירה עם מטלה.

(Pei- Jung Wang' George A. Morgan, Ai Wen Hwang and Hua-Fang Liao (2013 במאמר שפרסמו לאחרונה בגיליון Physical Therapy מצאו ש'הניעה לשליטה' היא בעלת יכולת ניבוי של התפתחות תקינה ולכן ילדים עם עיכוב התפתחותי יראו רמה נמוכה של 'הניעה לשליטה' לעומת ילדים תקינים. במאמר מוזכר כי פיזיותרפיסטים נוירו התפתחותיים רואים את המוטיבציה כצורך  בסיסי ונחוץ לשיפור והשגת מיומנויות אצל ילדים עם שיתוק מוחין (C.P) ולכן 'הניעה לשליטה' היא מרכיב משמעותי ככלי הערכה להתפתחותם.

'הניעה לשליטה' היא במוטיבציה לפתרון הבעיה ולא בפתרון עצמו.

(Lisa A. Turner and Burke Johnson (2003 הציגו מודל לפיו 'הניעה לשליטה' היא מפתח לשינויים בין אחד לשני ויש לה השפעה ישירה על הישגים ויכולות אקדמיות כמו גם יכולות למידה והיא מהווה מרכיב משמעותי בהתפתחות כבר מינקות, לטענתם  במקביל ילדים עם 'הניעה לשליטה' גבוהה מקבלים גם תמיכה ותשומת לב מהורים, מורים ו/ או מטפלים אשר גורמים להעלאת הישגיהם. 

הניעה לשליטה (Mastery Motivation)

תרשים 1: מודל תיאורטי המדגים את הגורמים המשפיעים על הניעה לשליטה גופנית  ועל היחסים ביניהם

המודל הזה מתבסס על הנחת יסוד שיכולות הוריות מושפעות מהשכלה והכנסה ואילו הן מושפעות מאמונות הוריות: אשר מושפעות מהרקע של ההורים. רקע משפחתי ורקע כלכלי כמו גם ערכים ויחסים במשפחת המוצא של ההורים מושפעות מהתפתחות רגשית וחוויות של גיל הילדות. כל אלה ישפיעו על אופי היחסים עם הילד: קרובים, חמים, מסירות, וכו', הנחות היסוד של המודל הזה טוענות שהשפעות של כל אחד מהגורמים באיכות שלהם ישפיעו על איכות 'הניעה לשליטה'. ומכאן אולי ניתן לומר כי משפחות במעמד סוציו אקונומי נמוך עסוקים בדאגות קיומיות וייתכן ואינם פנויים מספיק לדברים אחרים שהם מעבר לדאגות קיומיות והגורם הסוציו אקונומי או בהכללה הגורם הסביבתי הוא בעל השפעה משמעותית על 'הניעה לשליטה'.

המודל מציע ש'הניעה לשליטה' יכולה להיות מתווכת :יש לכך השלכות לגבי יכולת למידה והישגים אקדמיים והיא באה לידי ביטוי כבר בילדות המוקדמת. תינוקות עם 'הניעה לשליטה' גבוהה יתעניינו בחפץ ובאנשים ויחפשו אירועים או גירויים שקודמים ללמידה, הילד שסקרן לסביבה יחפש במקביל אישורים מהסביבה: מטפלות, גננות, אחים והורים ייצרו איתם אינטראקציה של למידה ותגמול.

חקירת 'הניעה לשליטה' נעשית מתוך מחשבה מה המניעים והגורמים המשפיעים עלינו בשעת ביצוע מטלה והאם ניתן להשפיע על אופן ההתמודדות והביצוע.

(Lisa A. Turner and Burke Johnson (2003 מציע שכל יצור אנושי זקוק להבנה ולתמיכה מהסביבה דבר שיעודד ויאפשר את חקירת הסביבה ולכן ניתן לומר כי הסביבה היא גורם משמעותי להשגת  ההישגים אישיים אולם המודל הזה הוכיח כי לגורמים חיצוניים (השכלת ההורים, הכנסה כלכלית של ההורים ויכולות הוריות) יש השפעה קטנה יחסית על 'הניעה לשליטה'.

© 2019 כל הזכויות שמורות לאורלי נייגר